No Filter #

למה נסעתי לתובל?

מה קורה שם בכלל? והאם מה שקורה בתובל נשאר בתובל? ( על משקל מה שקורה בווגאס נשאר בווגאס רק בקטע אחר לגמריי )

בתובל, אלירן דה מאיו הקים בית בריאות והתכנסות. במילים אחרות בית הבראה טבעי. יקר (באופן יחסי) וטבעי. עוד דבר שלמדתי, עוד הרבה לפניי שהגעתי לכאן, להישאר בריא או להבריא זה יקר. אם יש לי עצה, שאני עצמי הכרתי אותה ולא יישמתי, זה לשמור על הבריאות, להקדים "תרופה" למכה. התרופה היא תזונה מיטיבה, פעילות גופנית וריפוי רגשי (גם ללא "טראומה" אמיתית). בכלל, התפתחות בכל הרמות, רגשית, רוחנית ופיזית רק יכולה להרים אותנו ולאזן אותנו מהטירוף שמתחולל שם בחוץ.

על אלירן שמעתי מחברה, גם היא שנים רבות, מחפשת את הדרך המיטיבה ביותר להנות מחיים נטולי מחלות באיזון ובשמחה. לאלירן נסיון רב עם העולם הטבעוני והוא איש אדמה בנשמתו, כלומר הוא מכיר ויודע כל מה שצומח באדמה ואיך ולמה ומה זה נותן לנו. כל ידע שהוא מלמד ומעביר הלאה מגובה במחקרים מדעיים. יש לו נסיון עם חולים בכל מיני מחלות וכמובן בצומות למינהן והתאמת תפריטים איש איש לפי מצבו. חוץ מזה,הוא איש מתוק, חכם מאוד וכולו לב ונתינה.

נחזור אחורה לחודש אפריל, החודש שבו התגלה הגידול. מרגע זה ועד הניתוח שהתרחש בחודש יולי היו לי חודשיים וחצי בערך. חודשיים וחצי לשנות את גורל הניתוח או לפחות להגיע שלמה ואכן לעבור אותו. מיד ידעתי שעליי לשנות משהו, לנסות משהו אחר, לקבל תוצאה אחרת. מילה אחת על קינגסטון, השיטה הקודמת שבה התמדתי בשנה וחצי האחרונות. זוהי שיטה מופלאה, דרכה למדתי על פשטות ועוד על גופינו המופלא, היא הבסיס למי שאני היום,חזקה ונחושה. לשיטה הזו יש המון הצלחות ואין לדעת מה היה קורה אילולא התמדתי בה.

כלכך רציתי לעשות את הבלתי יאומן, להשיג תוצאה יוצאת דופן. באותה נשימה רציתי גם לא להתאכזב אם לא. רציתי להיות שלווה ושלמה בלי קשר לתוצאה. ניסיתי, באמצעות השינוי התזונתי, טיפול רגשי שהתחלתי, שימוש בשמן מיוחד שמרחתי כדי להקטין את הגידול. הרופא כמובן (שגם אותו אני מעריכה עדאינסוף) הסתכל עליי במבט מוזר וטען שכך או כך עליי להסיר את הגידול שצץ לו בשופכן הימני שלי. הוא רצה לנתח כבר בתחילת יוני, ביקשתי הארכה וקיבלתי.

נחזור לתובל ומה הביא אותי לשם. במסע שלי לעבר הריפוי פגשתי מבריאה נהדרת ששמה ורד, היא שאלה אותי מס' שאלות ושאלה אחת ספציפית הלכה איתי עד תובל. "מה צריך להיעצר בחיים שלי?". בכדי שאוכל לענות על השאלה הזו נזקקתי לזמן, זמן שבו אנוח מכל עשייה, מכל סדר יום, מהשגרה הרגילה אך העמוסה. זמן שבו אוכל להיות חופשייה מכל מה שצריכה/חייבת לעשות בשביל עצמי. רק שתדעו שהבראה זו משרה מלאה פלוס.

חולים בכל מיני מחלות נדרשים (לא אני דרשתי) לשאול את עצמם המון שאלות, למה באיבר הזה, מה זה בא ללמד אותי, מה המתנה שלי, מה הרווח שלי מהמחלה ועוד.. שאלות קשות, מעצבנות, חשובות, מעוררות התנגדות ולוקח קצת זמן לענות עליהם…

20170606_062425
כל מה שעליי לדעת יתגלה בפניי

התשובה לשאלה הזו נתגלתה דיי מהר, לא ארחיב יותר מדיי רק אומר שמכירה טוב את הפחד והספק, את חוסר השקט והתגלית החדשה, הוויכוח הפנימי. לא פשוט להבחין בויכוח הפנימי, כשמו כן הוא..

בעיקרון השהות המינימלית בתובל היא 3 שבועות והמקסימלית היא 3 חודשים ואם צריך אף יותר, לי היו "רק" שבועיים ולמזלי אלירן הסכים שאגיע לתקופת זמן הזו. לכולנו הייתה מטרה אחת, להתחזק, לנוח, לעצור, להקשיב, להיות. צום ארוך או אפילו של כמה ימים לא התאים כאן בגלל הזמן הקצר ובגלל שאני כלכך אבל כלכך פחדתי מזה. זוכרים את הפוסט הקודם? מותר ואפשר להנות מהדרך, ואני באתי להנות מכל מה שיש לתובל להציע לי.

אז מה למדתי?

20170615_180930
להתקלף ולהתגלות מחדש

אוטומטים- האוכל זה עניין רציני מאוד בתובל. ההמלצה היא לאכול בשקט ובתשומת לב. ביני לביני גיליתי שאני תמיד קמה באמצע האוכל לעשות משהו (לשטוף כלי, לסדר) או מדברת תוך כדי או כותבת או קוראת. כאשר אוכלים בשקט, לועסים את האוכל כמו שצריך ולא בולעים אותו. ואולי הסחת הדעת הגדולה ביותר, הנייד, כמה היד מושטת בקלות אליו.

20170609_080740
דייסת שיבולת שועל אלוהית לארוחת בוקר

להקשיב לגוף באמת- לכאב, לרעב, לשובע, לכאב בלב, לבטן, לעייפות, לראש, לרגשות, לקושי, להרגיש את החרק הקטן ביותר שהולך עליי,למועקה, לכל מיחוש. השקט מאפשר לכל אלה להישמע חזק וברור.

20170617_062318
שקט כאן ומלא חמצן

להכיר בכוחותיי.

להודות על היש ועל כל מה שבדרך אליי.

20170612_054328
וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד

20170607_061412

 

לפתוח את הלב עוד ולאהוב עוד.

לצאת מאזור הנוחות,  פעם אחר פעם. כתבתי על כך פוסט שלם, בתובל מתחתי עוד את הגבולות, בעיקר מול דברים שחשבתי שלעולם לא אעשה כמו לשיר או דמיון מודרך.

להרגיש אהובה.

להרגיש שאני בסדר, באמת בסדר וכל מה שאני עושה זה בסדר.

20170615_055200
עכשיו בסדר

לוותר על הויכוח הפנימי, לשחרר אותו. לא אמרתי כלום…..

לסמוך על עצמי ועל דרור שאנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים.

לצום- העזתי לצום, אז מה אם זה היה רק ל36 שעות.

הגוף שלי יודע להעלות במשקל!!! כמה חיכיתי לרגע הזה.

להביט בעיניים, הרבה זמן, בלי מבוכה ובלי להוריד אותם.

להיפרד- תמיד שנאתי פרידות, זה היה קשה מדיי, תמיד ויתרתי על מילות פרידה, עשיתי את זה מהר, חיבוק ונשיקה ובורחת. הפעם נשארתי, לבכות, לקבל עוד אהבה, להתמודד עם הכאב והשמחה שבפרידה, להרגיש.

כמעט חודש עבר מאז, כידוע עברתי את הניתוח, למרות שהגידול קטן כבר הייתה הפרעה בשופכן והייתה סכנה לפגיעה בכליה ימין, אני שלמה ושלוה, אני חזקה ומחלימה נהדר ופניי קדימה באמונה שרק טוב מונח לפניי. אני ממשיכה עם האוכל הטבעוני, מקפידה לאכול בשקט, מיישמת את התובנות שיצאתי איתן.

בפוסט הבא אני נפרדת מהסרטן.סופית.

המסע שלי לעבר בריאות הוא לא רק המסע שלי, מלא לבבות נקשרו בשלי. בשהות שלי בתובל לבי נקשר בליבם של אלירן, גל, לימור, ג'ואי, סטיבי, עידו, יסמין, דנה, קרולינה. אתם אנשים נפלאים וזכות להיות ליד מקור האור שאתם.

החברים היקרים שפגשתי בתובל היו המשפחה שלי לשבועיים שלמים ובעצם לכל החיים. תודה אלי על הנצחת רגעים יפים

20170614_14173220170614_141907

כל ההרפתקאה הזו לא היתה מתקיימת ללא תמיכה אבסולוטית של החבר הכי טוב שלי והיקר שלי דרור. אלכס,אלה ואני זכינו בך.

אני מוקפת באהבת אמת ובתמיכה ללא גבולות של הוריי, אחיותיי ואחי.

תודה לכל מי שאיתי במסע הזה, אתם יודעים מי אתם, כל אחת ואחד מכם.

אורית

 

 

8 תגובות בנושא “No Filter #

הוסיפו את שלכם

  1. אורית. כמה מרגש. איזה זכות הייתה לי להיות חלקיק ממסעך. את מעוררת השראה עבורי. מזכירה לי להיות בכיוונון כל הזמן ולא לחכות שמשהו חיצוני יגרום לי להבין זאת.
    שולחת לך הרבה אהבה ואור, אומץ ורוך להמשך הדרך.

    ותמשיכי לכתוב.

    אהבתי

  2. אורית היקרה,
    כמה מקסים שאת משתפת מדרכך האמיצה והמופלאה ובכך ממשיכה להצמיח פרחי תודעה בתוכך וגם לשתול זרעי השראה באחרים.
    שמחתי מאוד להכירך ולהיות חלק מסוים במסע שלך.
    את בדרך הנכונה. אני מאחלת לך להמשיך ולפסוע על נתיב האהבה והקבלה. אכן, הרבה טוב עוד לפנייך!

    לימור,
    בית בריאות והתכנסות, תובל.

    אהבתי

  3. אורית יקרה,
    ביום אחד נעלמת לנו הסובבים אותך ורגילים לראות אותך כל יום, והבנו שהלכת לטפל בעצמך בדרך שאת בחרת, בדרך שאת מאמינה ושלמה איתה, ואנו שלמדנו לסמוך עלייך ועל החלטותייך, לא שאלנו הרבה שאלות, כי כל שאלה הייתה מיותרת – כי כפי שאמרתי אם סומכים ומאמינים באמונה שלמה אז אין בעצם שום שאלה!
    ובהעלמות הזו חשבתי עלייך הרבה יותר מאשר בימים שראיתי אותך מידי יום, וכל המחשבות היו טובות, אופטימיות ומחזקות.
    וברור שכפולניה מצויה היו גם מחשבות דואגות ומתגעגעות, וכשהן היו ממש מתגברות שלחתי הודעה קצרה, בעיקר כדי להירגע בעצמי.
    העלמות הזו התפרשה אצלי כרצון/צורך בשקט וניתוק, וזה מה שעשיתי – לא כתבתי, לא הצקתי – פשוט נעלמתי גם אני.
    ועכשיו כשאני קוראת בעיניים דומעות את הפוסט המדהים הזה אני שמחה שכך עשיתי, שהלב שלי הצליח להבין גם בלי שיסבירו ויפרטו לו.
    בשבילי העלמות הסתיימה רק אתמול, כי שתינו נסענו לגן עדן (כל אחת עם המשפחה שלה) למרות שהנסיעות שלנו היו מאוד דומות, הן גם היו מאוד שונות, וכל נסיעה מילאה את כל אחת מאיתנו במילוי לו היא הייתה זקוקה, ועל הנסיעה שלי אני מודה לך ולתמונות שדרור שלח כל יום לאישי המדהים שגרמו לנו פשוט לסגור ולנסוע.
    ואתמול נפגשנו שתינו שוב – בחזרה מגן עדן – אבל החיוך וההתלהבות עוד על פנינו.
    ורציתי להגיד לך שאתמול היית נראית אחרת – השתנית – פגשתי אישה משוחררת, ללא פחד, מסתכלת בלבן של העיניים, ואומרת הכל בצורה ישירה מדוייקת ויחד עם זאת רגישה ומוארת.
    הפגישה איתך אתמול עשתה לי כל כך הרבה טוב ואושר שכל שנשאר לי זה להודות למזלי הטוב שהפגיש אותי איתך.
    את פשוט השראה!
    אוהבת אותך המון המון!

    Liked by 1 person

  4. הדסי היקרה, את מרגשת אותי כל פעם מחדש. את אחות וחברה ואני זכיתי בך, בתמיכתך ובאהבתך ללא הסברים וללא עניינים. אני מגלה אותך דרכי וזה מרגש מאוד ועוצמתי. תודה אהובה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: