השבוע חיפשתי מייל שחששתי שאולי פיספסתי ומצאתי במקומו אוצר, מצאתי מייל ששולחת ג'ון ג'יקובס, מידי שבוע, לרשימת תפוצה. ג'ון הייתה מטפלת שלי בעבר ואני אוהבת ומעריכה אותה מאוד. הכותרת הייתה: "הכל קורה מתוך סיבה ושקרים נוספים שאהבתי".

המייל נכתב בהשראת הרצאת טד מאוד מעניינת של בחורה צעירה מארה"ב היסטוריונית, אשר חקרה את "דת השגשוג". לינק להרצאה יהיה בסוף הפוסט. כמובן שגם היא חלתה בסרטן, בשונה ממני הוא הופיע בתקופה מהממת בחייה ובדומה אליי ואולי לכל מי שפגש סרטן טלטל את כל חייה ואת מה שידעה, האמינה, חקרה.

המשך קריאת הפוסט "האם כל מה שקורה,קורה מסיבה מסוימת?"

כבר התחלתי לכתוב את הפרק הזה אי אז כאשר כתבתי את יומן בריאות, אז, הוא לא נכנס. הוא חיכה לרגע הנכון שלו.

לפני שממשיכה רוצה לכתוב עוד כמה מילים על ההחלטה להפסיק לעדכן על הסטטוס "בריאה" או "חולה". גיליתי שאתם אוהבים אותי כך או כך. הבנתי שסטטוס "חולה" מאוד מעציב אתכם וסטטוס "בריאה" מאוד משמח אתכם. עוד הבנתי שנמאס לי מהפינג פונג הזה. הבנתי שזה בעיקר לא משנה, לכם או לי. אני חשה עצמי "בריאה", אני חולמת ומגשימה בלי קשר לסטטוס, גיליתי שיש לי רווח משני מסטטוס "חולה" ואינני רוצה בו יותר. החלטתי שאני עושה מה שבא לי בלי תלות בסטטוס. החלטתי לחיות עד שאמות. יום אחד, מתישהו, כן? מספיק עם הדרמה, אומרת לעצמי. רוצה להיות בשלום כך או כך.

הבטחתי שאשתף מה היה מינואר ועד היום, והרי התקציר :). המשך קריאת הפוסט "שמיים כחולים בתוכי"

Yes, there were times, I'm sure you knew
When I bit off more than I could chew
But through it all, when there was doubt
I ate it up and spit it out
I faced it all and I stood tall
And did it my way

My Way

Frank Sinatra

בהתחלה, חשבתי לקרוא לזה בדיוק כמו שפרנק סינטרה קבע..אבל אני לא הולכת לשום מקום

(כרגע) ולא מתכוונת לדבר על עצמי בזמן עבר אז שיניתי קצת..מקווה שפרנקי ימשיך לנוח בשלווה. המשך קריאת הפוסט "I’m doing it my way"

ירד לדפוס
חיפשתי דרך יצירתית לעדכן שיומן בריאות ב א מ ת ירד לדפוס.
ירד או עלה? המשך קריאת הפוסט "ירד לדפוס"

כן. עשיתי את זה. נסעתי. למרות האזהרות. מניחה שזה מסוכן. גם פחד היה מעורב. אבל, רק בהתחלה.

אני לא מתעלמת יותר מהנשמה שלי. היא ביקשה ים, שמש ושקט. דווקא עכשיו. כמה ימים לפני שההדסטארט שלי עולה לאויר. לא מעניין אותה פוליטיקה, זמן או כסף. עליי רק לבצע.

המשך קריאת הפוסט "חלמתי על סין, הגעתי לסיני"

כבר התחלתי לכתוב את הפוסט הזה. לפני כחודש. באמת. משום מה הוא נמחק. איזה באסה. התחלתי ועזבתי. כאשר חזרתי אליו הוא כבר לא היה. מעניין.

עזבתי אותו כי הוא הציף לי מלא שדים. השד של חוסר הבטחון, השד של הפחד לדבר ככה בהכללה, השד של אולי אני מבקרת ומי אני בכלל ועוד. זה הציף גם את השאלה האם אני עדיין מכורה? התשובה היא כן. למה אני מכורה? זו כבר שאלה אחרת 🙂

המשך קריאת הפוסט "מכורה/ מכור/ מכורות/ מכורים"

אז מה שלומך? בסדר? הכל בסדר? באמת?

פעם פעם ( לפני שנה וחצי) הייתי נלחצת כאשר היו שואלים אותי את השאלה הזו. למעשה, כאשר ראיתי את עצמי בריאה אז היה לי הכי קל וכיף לשתף מה שלומי ומה עשיתי ומה אני עושה וכו'. בתקופה האחרונה, בחודשים האחרונים עת הגילוי המחודש היה לי מאתגר יותר מה לענות.

המשך קריאת הפוסט "אני רק שאלה"

"חה חה חה חה חה חלום עליכם
חה חה חה חה חה חולם גם מי שלא ישן
חה חה חה חה חה חלום עליכם
ואתם באים אל החלומות, והופס-זה מתגשם."

מילים ולחן: עוזי חיטמן

כבר כמה שנים אני מבררת את עניין החלומות. החלומות שלי. יותר נכון, הגשמת החלומות שלי.

המשך קריאת הפוסט "I have a dream"

"אני סרטן נחמד"

בטח תשאלו את עצמכם, איך ומה יכול להיות נחמד בסרטן?

סרטן הורג

סרטן זה רע

סרטן זו מילה שלא אומרים

ואם כבר אומרים אז בטוח שלא אומרים עליו שהוא נחמד

שלי היה נחמד, מצטערת, אבל זו האמת. המשך קריאת הפוסט "זה לא אני. זה אתה"