אז בכל זאת, למה הוא נקרא ככה?
שמעתי הרבה על המונח הזה, אזור הנוחות, בהקשר של התפתחות אישית בעיקר. הדיבור אומר שאם נוח לנו, לא נוכל להתפתח "באמת", אם לא נבחן את הגבולות שלנו לא נוכל לגלות דברים חדשים על עצמינו. יש פעמים שבחרתי בנוח במודע, מתוך אמונה שלא רק דרך סבל מתפתחים.
מכירים את זה שהגעתם לשלב קשה ואתם לא מצליחים לעבור אותו (לפחות כרגע)? אז כזה.
מכירים את השמחה הדבילית הזו כאשר עוברים שלב בשיא הקלות? על הפעם הראשונה?
ומה עם ריקוד ניצחון קטן, בלי שאף אחד רואה? בטח שאתם מכירים.
הכל שחור, מפויח
שוק, הלם, אימה
אני נוגעת בגופי, בפניי, אני עדיין שלמה
לא מאמינה שזה קורה לי
הפוסט הראשון היה אמור להיות על אהבה עצמית ובכלל היה חיובי כזה ונחמד. אבל בחיים כמו בחיים, יש רגעים שבהם האמונות שלי נבחנות, אז בעודי מסתובבת לי מבסוטית על עצמי ובטוחה באהבתי לעצמי עד ש…שוב אמרו לי שאני רזה. מדיי. שלושה ימים ברצף. שלוש נשים שונות. ומה יהיה? ואז עלה לי דיייי כבררררר
לא ממש הכל מהתחלה..
ה"כל", זה הרגע שבו הרשיתי לעצמי לכתוב אותי ולפרסם לעיני כל.
WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.
