"חה חה חה חה חה חלום עליכם
חה חה חה חה חה חולם גם מי שלא ישן
חה חה חה חה חה חלום עליכם
ואתם באים אל החלומות, והופס-זה מתגשם."
מילים ולחן: עוזי חיטמן
כבר כמה שנים אני מבררת את עניין החלומות. החלומות שלי. יותר נכון, הגשמת החלומות שלי.
לפני 10-15 שנה ואפילו לפניי התחיל דיבור ניו אייג'י שהרבה יותר זורם היום, דיברו בקול רם על הגשמת חלומות, על להתחבר לתשוקות שלנו, להנות מכל מה שעושים כי חיים רק פעם אחת, להיות בייעוד שלנו, הספר "הסוד" כבש את העולם, גם הסרט "בליפ" הגיע למליונים, דיברו על יצירת מציאות, על שהמחשבות שלנו יוצרות את החיים שלנו, על זה שאין "באמת" גבולות ושנוכל לעשות כל מה שנרצה.
באופן אישי, נחשפתי לזה, אבל לא ממש התעסקתי בזה עד לפניי כמה שנים..
בעודי מתכננת וחולמת את "עולמה של אלכסה" (העסק שלי עד לפניי שנה וחצי), לומדת להכיר את כוחו של הפייסבוק, מתפתחת בעצמי ומוקפת בהשראה נשית קפץ לי פוסט של יובל אברמוביץ, פוסט על אתגר שהוא הריץ אז, אתגר הרשימה. היה עליי להכין רשימת חלומות לשנת 2015 ו"לצעוק" אותה וירטואלית על גביי הקיר בפייסבוק. לא ידעתי אז על הרצאה בשם הזה או על ספר בשם הזה. הסתקרנתי, אזרתי אומץ, חיברתי רשימונת כללית ותמימה, התרגשתי וגם פירסמתי.
מסתבר שחלומות זה עניין רציני, ובכדי להגשים אותם רצוי להיות "מדוייקים" בהגדרתם. מה גם חלום צריך להיות "מדוייק"? איזה ניג'וס.
כבר אז ברשימה ההיא ידעתי לבקש בריאות. מי לא רוצה בריאות? בריאים מפטירים בריאות בכל מיני ברכות, חולים מתפללים לבריאות שאבדה להם ויש שוחרי בריאות, מטיפי בריאות, חטיפי בריאות, בתי בריאות וכן הלאה. אני זוכרת שהייתי במפגש של מעצבות ויוצרות (היי גליוש) והמנחה ביקשה שנעשה תרגיל לגביי החלומות שלנו, בחיים ובעסק. ושוב, גם שם בראשית הרשימה ביקשתי בריאות. השלב הבא היה לשאול למה אנחנו רוצים להגשים את החלומות שלנו? מה זה ייתן לנו?. בחיי שהייתי מופתעת… אני זוכרת שממש נתקעתי ולא ידעתי מה לענות. מצד אחד חייתי שנים עם הקרוהן ולא ייחסתי לו חשיבות רבה למרות שבהרבה מובנים זה השפיע על החיים שלי. השפיע אבל בגדול לא הפריע (היי תרופה שמדכאת את מערכת החיסון ונותנת לי הרגשה כאילו הכל טוב). אז בכל זאת, למה ביקשתי בריאות? ומה זה אומר בכלל?
הפעם הבאה בה הכנתי רשימה הייתה בתחילת 2016, עת גילוי הסרטן בפעם הראשונה. הכנתי רשימה של חלומות ולפי יובל אברמוביץ עצם זה ש"צועקים" את החלומות שלנו, זה מחייב אותנו לפעול בכדי להגשים אותם, אולי החברים שלנו יוכלו לעזור לנו, ובכלל להדהד ליקום את רצונותינו. אז לא יכולתי "לצעוק" את החלומות שלי, לא יכולתי, כי לא סיפרתי לאף אחד. כן בער בי לפרסם את הרשימה ההיא, פניתי לחברת פייסבוק שיש לה קהילת נשים וביקשתי ממנה לפרסם את הרשימה שלי, באנונימיות כמובן (היי יעל אהובה). גם הרשימה הזו הייתה כללית אבל קצת יותר ברורה, מה שהיה חשוב לי אז זה להשמיע את קולי וגם האמנתי שאם אבקש בקול רם חלומותיי יתגשמו. הקונספט הזה היה לגמריי שונה ממה שאנחנו גדלנו עליו, גדלנו על האמונה שאם רוצים שחלום יתגשם עלינו לא להגיד/לגלות לאף אחד ולשמור אותו בלב וגם אז יש רק 2 הזדמנויות לבקש הגשמה של החלומות, ביומהולדת או כשנופל ריס. האמונה הזו איכשהו לא פגה ולא פעם ראיתי את אלכס שלי מוציאה ריסים בכוונה על מנת שתוכל לבקש משאלה ולהגשים חלום.
הרשימה ש"צעקתי" והרשימה הסודית שלי
לא ידעתי על עצמי שיש לי חלומות, חשבתי שאני חיה את החלום, יש לי בנזוג אוהב, ילדות בריאות, אחלה בית, אני מגשימה עצמי בעסק שלי, כמעט כל מה שבא לי אני עושה, דגש על חשבתי… היו לי חלומות, גם לפני שפגשתי את הסרטן, לא פעלתי להגשים אותם כי, אתם יודעים, החיים ומי עוצר לרשום רשימות. לדרור שלי, למשל, היה למשך שנים את החלום האחד הזה שהוא לא הגשים. כיום הוא כבר לא חלום, כמה אני מעריכה אותו על זה. מאז שאני מכירה אותו הוא עם רשימות של חלומות, יעדים והכל מפורט לפרטי פרטים ואגלה שהרוב גם מתגשם (היי ממי,תחלום שאהיה בריאה לנצח). לי בכלל לא היה אופק, "חייתי" את הרגע, כן תכננתי תוכניות וכן היו לי יעדים, אבל משהו מסודר כזה, רשימה, לא הייתה לי. היה גם את השלב שחשבתי שזה לא בסדר, מה אין לי חלומות? חלומות כאלה גדולים, נשגבים, אולי בלתי אפשריים, משהו? פישפשתי בזיכרון והחלום היחיד שזכרתי היה מכיתה ד'. רציתי להיות מורה לאנגלית, בדיוק כמו המורה שלי, אז. עוד חלום שהוא ה חלום שלי, זה ששכחתי ממנו ונזכרתי בו כל כמה שנים והוא מתאים להיות גדול ומשמעותי (כמו שחשבתי שחלומות אמורים להיות).חלום שאני זוכרת מאז גיל ההתבגרות הוא להיות משפיעה, לעשות שינוי בארץ ואולי אפילו בעולם. לא חשבתי שזה חלום כי זו היתה מעין ידיעה כזו וגם הנחתי לזה או אפילו קצת ביטלתי ונבהלתי מזה שזה אולי חלום גדול מדיי. במשך השנים נגעתי בחלום והרגשתי משמעותית ומשפיעה דרך זה שטיפלתי באנשים (רפלקסולוגיה ועוד שיטות) ודרך הסדנאות שיצרתי בעולמה של אלכסה. אין ספק שכיום דרך המסע שלי ודרך הכתיבה בבלוג אני מגיעה ליותר אנשים ואפילו ארחיק ואומר שאני בייעוד שלי (אמאל'ה אמרתי את זה).
אז גם הפעם יש לי רשימה ואני כבר מגשימה פרטים ממנה. ויש את היום יום שבו יש חלומות קטנים ומבחינתי זה לגמריי נחשב הגשמה. חלומות על שקט או על סלי כביסה ריקים, לרקוד כאילו אף אחד לא רואה, להיות סבלנית, להיות רגועה, ללכת יותר לים ובים. החלום של לפגוש א.נשים מעניינות ויצירת שיתופי פעולה מתגשם כל הזמן, לתת ליצירה וליצירתיות יותר מקום גם קורה ויקרה עוד.
חלום בעיני זה משהו שעולה לנו ככה לראש, בלי כתובת, מחשבה פשוטה כזו שמעירה אותנו, מרחיבה את הלב, מעלה את הדופק, זה הדבר הזה שאם נעשה אותו נרגיש שאנחנו חיים. שנים הייתי תקועה על אם יש לי או אין לי חלומות, כאשר בעצם הייתי צריכה לשאול את עצמי, מה ירגש אותי?, מה בא לי? ואז זה הופך הכל לנגיש יותר ובר הגשמה. הרעיון של הכנת רשימה, הפצתה מול העיניים ו"לצעוק" אותה הוא גאוני בעיניי (היי יובל).
הפוסט הזה הוא סקירה קצרה ואפילו מדיי על עולם החלומות, על רשימות, על יצירת מציאות, על הגשמה… יש מלא ספרים וידע שם בחוץ. הכי אשמח בעולם אם תכינו לכם רשימה ו"תצעקו" אותה, על הקיר שלי, בתגובות, על הקיר שלכם, במחברת, בנייד, העיקר שתהיה לכם רשימה. עזבו אתכם מאיך זה יקרה או האם זה יקרה או האם בכלל חלומות נועדו שיגשימו אותם. הסעיף הזה לגמריי נכנס לרשימה שלי.
הרשימה שלי
בריאות- אדייק יותר, ברשימה של 2015 ביקשתי להיות בחתונה של אח שלי עוד לפני שהייתה תנועה לשם ( היי בר וחנן, איזה מהמם היה). הפעם אני חולמת על הזדקנות עם דרור, לראות את הבנות גדולות וחיות את חייהן, בריאות מלאה כזו שבעצם כוונתה היא לחיות את החיים, להתרגש, להעריך כל רגע, לעשות עוד ממה שעושה לי טוב, להנות מהפירות של העצים ששתלתי בחצר, להיות חזקה פיזית ובמשקל נכון עבורי, להריח ולהנות מחוש הטעם בחזרה, לתרגל צ'י קונג ויוגה. להאמין שהכל אפשרי עבורי,
כתיבה- ללכת לסדנת כתיבה.
להיפגש עם נשים מעוררות השראה שאני מכירה ואוהבת וגם עם כאלה שלא מכירה. זה רק המשך ישיר לרשימה הראשונה שלי. זכיתי וזוכה להכיר מופלאות אחת אחת.
בגלל שהזכרתי שמות אז אלך עם זה עד הסוף, הסדר מקרי בהחלט, המופלאות שלי: אלונה, יעל, רות, מירה, עדי, רונית, מיכאלה, רוני, רות, אלונה, רות, מירב, לילך, נירית, אניבאר, אורית, ג'ון, דורית, מיכל, אורנה, עמנואלה, אפרת, רותם, שרון, אפרת, דיתה, רחל, שרה
לפגוש את החברות שלי יותר
יצירה- ללכת לסדנאות של אחרות, ליצור סדנאות משלי ולהעביר אותן ברחבי הארץ.
לחזור לקפריסין עם כלללל המשפחה שלי בקיץ הבא לחגוג שנה של בריאות. (שאף אחד לא יחשוב על מזל רע)
לשחק טניס
לסיים לקרוא את הספרים שקניתי.
לדעת להילחם- איך הבנתי מה זה חלום? ראיתי לפני כמה שנים סדרה על גיבור על (היי "החץ הירוק") שנלחם ברעים בעיר שלו. הוא היה אלוף באומנויות לחימה. והופ עלה לי הרעיון/חלום שגם אני רוצה לדעת להילחם ככה (סילי מי). ואז נכנס הצ'י קונג לחיי ובהמשך הלכתי ללמוד ג'יוג'יטסו, בקיצור אני על זה. אז מה אם לא אלחם באף אחד, העיקר שאדע איך.
לעזוב את המחשבות על איך זה יקרה או האם זה ייקרה או כל מחשבות מורידות אחרות.
לנוח- לדעת לנוח, לעצור.
לעשות סטנד אפ על הסרטן.
להעביר את הידע שלי הלאה- את החוויה, את התובנות, את הת'כלס מה עושה. להעביר בכל דרך שחשבתי עליה ושלא :).
לשתף פעולה עם הרופאים שלי- לחשוף אותם לכלים השונים לריפוי ללא תרופות. לשכוח מהמגבלה שנקראית תעשיית התרופות.
אוהבת את הרשימה שלי ואתכם. מזה התגעגעתי.
אורית
הבלוג שלי 
אורית, שכל החלומות יתגשמו. מרגש להיות ברשימה שלך ואני מחעה שניפגש שוב 🙂
אהבתיאהבתי
תודה רבה! אמן והבחלט ניפגש 🙂
אהבתיאהבתי
אורית אהובה, את כותבת בצורה שנכנסת ללב, קראתי בנשימה עצורה.
תמשיכי לכתוב, לבטא את עצמך, מרתק להכנס לך ללב ולמחשבות.
אוהבת המון!!
אהבתיאהבתי
ואני אוהבת אותך המון!!! ביחד נעשה שינויים גדולים.
אהבתיאהבתי
יש לך שתי אלונות ברשימה, אני אעיז ואנכס לעצמי אחת מהן.
אהבתי אותך כנערה ועדיין כאישה, אם, עצמאית, לוחמת וכותבת. אוהבת אותך כותבת. זה עושה לך טוב 😘
אהבתיאהבתי
ברורררררררר שאת אחת מהן! את השראה ושאבתי תעוזה ממך.אוהבת אותך בחזרה ותודה.
אהבתיאהבתי